מסלולי הריבית הקבועה מתחלקים לשני סוגים: לא צמודה למדד, וצמודה למדד.
לפי הנחיות בנק ישראל, יש לקחת לפחות שליש מהמשכנתא בריבית קבועה (צמודה / לא צמודה).
מסלול שבו הריבית נקבעת מראש ונשארת קבועה לכל אורך חיי ההלוואה ואינה צמודה למדד. ההחזר החודשי קבוע וידוע לכל אורך תקופת המשכנתא. המסלול מאפשר לנצל תקופה של ריבית נמוכה במשק ולקבע את גובה הריבית בשער נמוך יחסית לאורך כל תקופת המשכנתא. זהו מסלול עם סיכון לבנק ובטחון ללקוח, ולכן הבנק מתמחר את הסיכון דרך ריבית גבוהה שמגלמת תרחיש של עליה במדד.
הריבית לא משתנה במשך כל תקופת ההלוואה, וההחזר החודשי עולה או יורד לפי השינוי במדד.
המדד מתפרסם בכל 15 לחודש על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ומבטא את השינוי ברמת המחירים של הסחורות והשירותים במשק (אינפלציה). לדוגמא, אם המדד יעלה ב- 0.2% בחודש מסוים, גם ההחזר החודשי שלכם יעלה למחרת ב- 0.2%.
כאשר אתם לוקח ריבית צמודה אתם משתתפים עם הבנק בסיכון של עליית המדד, זהו מסלול עם סיכון ללקוח ויותר בטחון לבנק, ולכן הריבית תהיה נמוכה יותר לעומת המסלול הלא צמוד.
אם תרצו לבצע פירעון מוקדם במסלולים בריבית קבועה (צמודה או לא צמודה) כאשר הריבית הממוצעת ירדה, תשלמו עמלת היוון. במסלולים האלו סיכמתם עם הבנק על ריבית מסוימת אותה תשלמו לאורך כל התקופה, וכעת הבנק נאלץ להלוות את הכסף שהחזרתם למישהו אחר בריבית נמוכה יותר, כלומר הוא מפסיד. עבור ההפרש הזה הבנק לוקח עמלה.
